תוכן

א) נסתפק לי ענין או"א, שכל אחד מהם לוקח מ"ה וב"ן, ואח"כ נתחלקו לד' פרצופים: ספק, אם אבא ויש"ס הם, זה מ"ה, וזה ב"ן דאבא. ובינה ותבונה, הם מ"ה וב"ן דאמא, ובזה ניחא, שמזדווג אבא עם בינה, שהם מ"ה ומ"ה. ויש"ס ותבונה, שהם ב"ן וב"ן. גם בזה ניחא, כי אבא עצמו נחלק לב': אבא ויש"ס, ואמא עצמה נתחלקת לב': בינה ותבונה, או אם נאמר, כי מ"ה וב"ן דמ"ה הם או"א. ומ"ה וב"ן דב"ן הם יש"ס ותבונה. שהם סוד, הבן בחכמה, וחכם בתבונה. ובזה ניחא, כי לעולם הזכרים ממ"ה לבד. והנקבות, מב"ן לבד. כי לא מצינו זווג דמ"ה עם מ"ה, כי הזווג הוא לתקן המלכים דמתו, שהם ב"ן, ע"י מ"ה, וצ"ע.